והנה התבאר בדבר זה דברי חכמי יון מה שרצו בזה שאמרו (ב”ר ב, ד ) כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. כי אמרו מצד שישראל עשו את העגל מיד שהוציא אותם ממצרים, אם כן מורה שאין להם ח”ו חלק באלקי ישראל. כי הדבר שהוא בעצם הוא ראשונה, והעגל היה ראשון. וזהו מה שאמרו כתבו על קרן השור לא אמרו כתבו על נייר, כי הקרן היה מן השור עצמו, ור”ל שעשו העגל, והחטא זה דבר עצמי להם ולא דבר מקרה ולכך אין להם חלק באלקי ישראל. ואין לך דבר שהוא קשה יותר מן הקרן, ואמרו כי דבר זה יש להם לישראל מצד קושי ערפם שיש בהם, וקושי ערפם בודאי מצד עצמם, לכך העגל הוא מצד עצמם כמו שאמר השם יתברך במעשה עגל (דברים ט, יג ) ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא. הרף ממני וגו’. כך אמרו היונים, ולא הבינו התשובה על זה שאמר הכתוב (ישעיה מט, טו ) ואנכי לא אשכחך: וכל זה, מפני שרצו האומה הזאת לבטל מן ישראל מעלתם האלקית העליונה שיש לישראל, ולכך גזרו עליהם לבטל מהם התורה אלקית. ואף גם מלכות הרביעית גזרו שמדות על ישראל בכמה וכמה דברים, אין זה דומה. כי מלכות רביעית לא היו עושים זה בשביל שאמרו לנו המעלה העליונה האלקית כמו שהיו אומרים היונים, רק שהיו רוצים לכלותם כאשר לא היו עושים את אשר גוזרים עליהם, והיו רוצים להרוג אותם לכך גזרו עליהם גזרות ושמדות. וזה היה עיקר כונתם של מלכות רביעית, שכל כונתם ההריגה כמו שיתבאר. אבל היונים לא היה כונתם בשביל לכלותם, רק היו אומרים כי אין לכם חלק בו יתברך, רק כי לנו הוא המעלה האלקית:

[עריכה]יחודו של המלכות הרביעית

ועוד ראה דניאל חיה רביעית, והיא משניה מן כל חיותא (דניאל ז, ז ). וכבר אמרנו, כי דבר זה נגד מה שהאדם כלול מן אלו ג’ דברים שהם: כח גופני שיש באדם, ויש כח נפשי, ויש לאדם כח שכלי. ואין אלו כוחות מחולקות, שאם כן יהיה לאדם ג’ נפשות, כמו שכתב הרמב”ם ז”ל בהקדמת הפרקים, אבל יש באדם כח משותף לכל אלו ג’ חלקים ביחד, ואין כאן מקום זה לבאר, כי כך הם דברי חכמים בכל מקום, ובארנו דבר זה בכמה מקומות ואמרנו, כי הדבור מן האדם מה שנקרא האדם חי מדבר הוא הכח רביעי אשר הוא כולל האדם בכל שלש כוחות שלו, שנקרא כל האדם חי מדבר. וזה מפני שהדבור כולל כל הג’ חלקים, כי הדבור על ידי הלשון שהלשון הוא גופני, והוא צריך לפעול הדבור על ידי הנפש שהיא נפש פועלת, וכל דבור הוא צריך גם כן אל השכל, שהרי הבהמה שאינה שכלית אין לה הדבור. ולפיכך כאשר השם יתברך העמיד ד’ מלכיות מושלים בעולם, ראוי שיהיו כפי ענין האדם אשר אליו ראוי הממשלה. ולכך ראה דניאל חיה ד’ משונה מכל החיות, מפני כי חיה רביעית יש בה של אלו ג’ כוחות, והיא כולל כל ג’. אבל ג’ מלכיות הראשונות, כל אחד ואחד מהם חלק אחד, רק המלכות הרביעית כולל כלם:

ובמדרש: (ויק”ר יג, ה ) הוא דעתיה דר’ יוחנן, דאמר ר”י (ירמיה ה, ו ) על כן הכם אריה מעיר זו בבל, זאב ערבות ישדדם זו מדי, נמר שוקד על עריהם זו יון, כל היוצא ממנה יטרף זו אדום, למה, כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם. חזה הוית וארו אחרי כנמר, זו יון, שהיתה מעמדת בגזירותיה ואומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק לעוה”ב (באלקי ישראל). בתר דנא, חזה הויות בחזוי עם לילא, וארו חיוא רביעא דחילא ואמתני ותקיפא יתרא, זו אדום. דניאל ראה שלשתן בלילה אחד, ולזו בלילה אחד, למה. רבי יוחנן ורשב”ל, ר”י אמר ששקולה כנגד שלשתן, רשב”ל אמר יתירה. מתיב רבי יוחנן לרשב”ל (יחזקאל כא, יט ) בן אדם הנבא והך כף אל כף. דא מה עביד לה רשב”ל, (שם) ותכפל. הרי לך מפורש הדברים שאמרנו, כי המלכות הד’ שקולה כנגד כל השלשה מלכיות. ולכך ראה דניאל את שלשתן בלילה אחת, ומלכות רביעית בלילה אחת בפני עצמו. ומה שריש לקיש סבר שהיא יותר שקולה משלשתן, דבר זה מפני כי כאשר יש בו שלשה אשר יש בג’ מלכיות כל כח יש לו סיוע מן השני דודאי שני אנשים שהם ביחד ואחד הוא בלבד, אין האחד הוא שקול כמו חצי השנים שהם ביחד, כי טוב השנים ביחד מן האחד, שהאחד הוא סיוע אל השני. ולפיכך אמר ריש לקיש כי המלכות שהיא כוללת אלו השלשה היא יותר מן אלו שלשה, כאשר הם מחולקים שכל אחד ואחד בפני עצמו. והקשה ר’ יוחנן לריש לקיש, והכתיב “בן אדם הך כף אל כף”, ודבר שהוא מכה כף על כף על החדוש ופלא, ודבר זה נאמר כאשר ראה שיהיה עומדת מלכות ד’. ועל זה אמר הך כף על כף, כי המלכות תקיף יהיה בעולם שהמלכות הזה תהיה שקולה כנגד בעל ג’ מלכויות. ולכך אמר, הכה כף על כף, כי הכף הוא ג’ מלכיות, והכף השני בפני עצמו הוא מלכות רביעית שהיא שקולה כנגד ג’ מלכיות ולא יותר, רק שיהיה מכה כף על כף. ועל זה השיב ריש לקיש, “ותכפל” כתיב, כלומר שיהיה מכה שני פעמים כף על כף, שתהיה מלכות רביעית שקולה נגד שלשתן ועוד יותר מן השלשה, וזה פלא יותר, ולכך אמר ותכפל. ולכך המלכות הזאת, היא מבקשת שתהיה היא הכל ולא יהיה אחר עמו במציאות כלל, ולא כן מלכיות הג’ הראשונות. כי לכל אחד מן ד’ מלכיות היה לו מדה מיוחדת: