דף קלז,א משנה  מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב אחד למול בע”ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע”ש בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר:

דף קלז,א גמרא  רב הונא מתני חייב רב יהודה מתני פטור רב הונא מתני חייב דתניא אמר ר”ש בן אלעזר לא נחלקו רבי אלעזר ור’ יהושע על מי שהיו לו ב’ תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שהוא חייב על מה נחלקו על מי שהיו לו ב’ תינוקות א’ למול בע”ש וא’ למול בשבת ושכח ומל את של ע”ש בשבת שר’ אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ושניהם לא למדוה אלא <מעבודת כוכבים> {מעבודה זרה} ר’ אליעזר סבר <כעבודת כוכבים> {כעבודה זרה} מה <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב ה”נ לא שנא ורבי יהושע התם דלאו מצוה הכא מצוה רב יהודה מתני פטור דתניא א”ר מאיר לא נחלקו ר”א ורבי יהושע על מי שהיו לו ב’ תינוקות אחד למול בע”ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע”ש בשבת שהוא פטור על מה נחלקו על מי שהיו לו ב’ תינוקות אחד למול אחר השבת וא’ למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שר”א מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ושניהם לא למדוה אלא <מעבודת כוכבים> {מעבודה זרה} ר”א סבר <כעבודת כוכבים> {כעבודה זרה} מה <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד מיחייב ה”נ לא שנא ור’ יהושע התם לא טריד מצוה הכא טריד מצוה תני ר’ חייא אומר היה ר”מ לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו ב’ תינוקות א’ למול בע”ש וא’ למול בשבת ושכח ומל את של ע”ש בשבת שהוא חייב על מה נחלקו על מי שהיו לו ב’ תינוקות א’ למול אחר השבת וא’ למול בשבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת שר”א מחייב חטאת ור’ יהושע פוטר השתא רבי יהושע סיפא דלא קא עביד מצוה פוטר רישא דקא עביד מצוה מחייב אמרי דבי ר’ ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בע”ש דלא ניתנה שבת לידחות סיפא ניתנה שבת לידחות א”ל רב אשי לרב כהנא רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא להאי גברא מיהא לא איתיהיב:

דף קלז,א משנה  קטן נימול לשמנה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולי”ב לא פחות ולא יותר הא כיצד כדרכו לשמנה נולד לבין השמשות נימול לט’ ביה”ש של ע”ש נימול לעשרה יו”ט לאחר השבת נימול לאחד עשר ב’ ימים של ר”ה נימול לשנים עשר קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא:

דף קלז,א גמרא  אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל ז’ להברותו איבעיא להו מי בעינן מעת לעת ת”ש דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו מאי לאו מה יום הולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת לא עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו לא בעינן מעת לעת ואילו יום הבראתו בעינן מעת לעת:

דף קלז,א משנה  אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין

דף קלז,ב משנה  מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל:

דף קלז,ב גמרא  אמר רבי אבינא א”ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של עטרה:  ואם היה בעל בשר וכו’:  אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כ”ז שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם לאו צריך למול במתניתא תנא רשב”ג אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול צריך למולו ואם לאו אינו צריך למולו מאי בינייהו איכא בינייהו נראה ואינו נראה:  מל ולא פרע:  ת”ר המל אומר אקב”ו על המילה אבי הבן אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמע”ט והמברך אומר אשר קידש ידיד מבטן חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו בא”י כורת הברית המל את הגרים אומר ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אקב”ו על המילה והמברך אומר אקב”ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי בא”י כורת הברית המל את העבדים אומר אקב”ו על המילה והמברך אומר אקב”ו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית שאילמלא דם ברית חוקות שמים וארץ לא נתקיימו שנאמ’ אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי בא”י כורת הברית: