דף קב,ב משנה  הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה כל שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח כל שהוא חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב <וכן> רשב”ג אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה:

דף קב,ב גמרא  כל שהוא למאי חזיא א”ר ירמיה שכן עני חופר גומא להצניע בה פרוטותיו דכוותה גבי משכן שכן תופרי יריעות חופרין גומא להצניע בה מחטיהן אביי אמר כיון דמשתכי לא עבדי הכי אלא שכן עני עושה פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה קדירה קטנה דכוותה גבי משכן מבשלי סמנין לצבוע יריעות שחסרה מלאכתן עושין פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה יורה קטנה רב אחא בר יעקב אמר אין עניות במקום עשירות אלא שכן בעה”ב שיש לו נקב בבירתו וסותמו דכוותה גבי משכן שכן קרש שנפלה בו דרנא מטיף לתוכה אבר וסותמו אמר שמואל המצדד את האבן חייב מיתיבי אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן את הטיט חייב וליטעמיך אימא סיפא רבי יוסי אומר ואפילו העלה והניח על גבי דימוס של אבנים חייב אלא תלתא בנייני הוו תתא מציעא ועילא תתא בעי צדודי ועפרא מציעא בעי נמי טינא עילאי בהנחה בעלמא:  והמסתת:  מסתת משום מאי מיחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רב משום דדרך בנין בכך אבל עושה נקב בלול של תרנגולים דאין דרך בנין בכך אימא מודה ליה לשמואל ואי אשמעינן בהא בהא קאמר רב משום דדמי לבנין דעבדיה לאוירא אבל שופתא בקופינא דמרא דאין דרך בנין בכך אימא מודה ליה לשמואל ואי אשמעינן בהא בהא קאמר שמואל אבל בהנך תרתי אימא מודה ליה לרב צריכא בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן מסתת משום מאי מיחייב אחוי ליה בידיה משום מכה בפטיש והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש אימא המסתת המכה בפטיש ת”ש

דף קג,א גמרא  הקודח כל שהוא חייב בשלמא לרב מיחזי כמאן דחר חורתא לבניינא אלא לשמואל לאו גמר מלאכה הוא הכא במאי עסקינן דבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגוויה דהיינו גמר מלאכה:  זה הכלל:  זה הכלל לאתויי מאי לאתויי דחק קפיזא בקבא:  רשב”ג אומר המכה בקורנס על הסדן כו’:  מאי קעביד רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מפני שמאמן את ידו קשו בה בני רחבה אלא מעתה חזא אומנתא בשבתא וגמר הכי נמי דמיחייב אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו שכן מרדדי טסי משכן עושין כן תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב שכן מרדדי טסי משכן עושין כן:

דף קג,א משנה  החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב המלקט עצים אם לתקן כל שהן אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה המלקט עשבים אם לתקן כל שהוא אם לבהמה כמלא פי הגדי:

דף קג,א גמרא  למאי חזי חזי לביזרא דקרא דכוותה גבי משכן שכן ראוי לקלח אחד של סמנין:  המנכש והמקרסם והמזרד:  ת”ר התולש עולשין והמזרד זרדים אם לאכילה כגרוגרת אם לבהמה כמלא פי הגדי אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה אם לייפות את הקרקע כל שהן אטו כולהו לא ליפות את הקרקע נינהו רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו באגם שנו אביי אמר אפילו תימא בשדה דלאו אגם וכגון דלא קמיכוין והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות לא צריכא דקעביד בארעא דחבריה:

דף קג,א משנה  הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משתי שמות בין משתי סמניות בכל לשון חייב אמר רבי יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכך כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו א”ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל:

דף קג,א גמרא  בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך אלא אשמאל אמאי הא אין דרך כתיבה בכך א”ר ירמיה באטר יד שנו ותהוי שמאל דידיה כימין דכ”ע ואשמאל ליחייב אימין לא ליחייב אלא אמר אביי בשולט בשתי ידיו רב יעקב בריה דבת יעקב אמר הא מני ר’ יוסי היא דאמר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם והא מדסיפא ר’ יוסי היא רישא לאו רבי יוסי כולה רבי יוסי היא:  אמר רבי יהודה מצינו:  אלא ר’ יהודה שתי אותיות והן שני שמות הוא דמחייב שתי אותיות והן שם אחד לא מחייב והתניא (ויקרא ד) ועשה אחת יכול עד שיכתוב כל השם ועד שיארוג כל הבגד ועד שיעשה כל הנפה ת”ל מאחת אי מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ולא ארג אלא חוט אחד ולא עשה אלא בית אחד בנפה

דף קג,ב גמרא  ת”ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח א”ר יוסי וכי משום כותב הוא חייב והלא אינו חייב אלא משום רושם שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא בן זוגו לפיכך שרט שריטה אחת על שני נסרין או שתי שריטות על נסר אחד חייב רבי שמעון אומר (ויקרא ד) ועשה אחת יכול עד שיכתוב את כל השם עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה ת”ל מאחת אי מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ואפילו לא ארג אלא חוט אחד ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה ת”ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת ר’ יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת קתני מיהא רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב לא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל אפילו לא כתב אלא ב’ אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח ור”ש היינו ת”ק וכי תימא אלף אלף (ישעיהו מה) דאאזרך איכא בינייהו דת”ק סבר אלף אלף דאאזרך לא מיחייב ור”ש סבר כיון דאיתיה בגלטורי בעלמא חייב למימרא דר”ש לחומרא והתניא הקודח כל שהוא חייב המגרר כל שהוא המעבד כל שהוא הצר בכלי צורה כל שהוא רש”א עד שיקדח את כולו עד שיגרור את כולו עד שיעבד את כולו עד שיצור כולו אלא ר”ש הא אתא לאשמעינן עד שיכתוב את השם כולו ומי מצית אמרת הכי והתניא רש”א ועשה אחת יכול עד שיכתוב את השם כולו ת”ל מאחת תריץ ואימא הכי יכול עד שיכתוב את הפסוק כולו תלמוד לומר מאחת רבי יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת אמר רבי יוסי ברבי חנינא מ”ט דרבי יוסי אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת אחת שמעון מאחת שם משמעון הנה אבות מהנה תולדות אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות:  א”ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול:  מי דמי מ”ם דשם סתום מ”ם דשמעון פתוח אמר רב חסדא זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר מיתיבי (דברים ו) וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין עיינין אלפין ביתין כפין כפין ביתין גמין צדין צדין גמין דלתין רישין רישין דלתין היהין חיתין חיתין היהין ווין יודין יודין ווין זיינין נונין נונין זיינין טיתין פיפין פיפין טיתין כפופין פשוטין פשוטין כפופין מימין סמכין סמכין מימין סתומין פתוחין פתוחין סתומין פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה סתומה לא יעשנה פתוחה כתבה כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ”ם יו”ד מ”ם מים מכאן רמז לניסוך מים מן התור’ ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום נמי סתום ועשאו פתוח כשר מי דמי פתוח ועשאו סתום

דף קד,א גמרא  עלויי קא מעלי ליה דאמר רב חסדא מ”ם וסמ”ך שבלוחות בנס היו עומדין אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה דאמר ר’ ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום ותיסברא והכתיב (ויקרא כז) אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא מיהוה הואי מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה ואתו צופים תקנינהו ואכתי אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום גופא א”ר חסדא מ”ם וסמ”ך שבלוחות בנס היו עומדין ואמר רב חסדא כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ כגון נבוב בובן <רהב בהר> [בהר רהב] סרו ורס:  אמרי ליה רבנן לריב”ל אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נו”ן לא איתמר כוותייהו אל”ף בי”ת אלף בינה גימ”ל דל”ת גמול דלים מ”ט פשוטה כרעיה דגימ”ל לגבי דל”ת שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים ומ”ט פשוטה כרעיה דדל”ת לגבי גימ”ל דלימציה ליה נפשיה ומ”ט מהדר אפיה דדל”ת מגימ”ל דליתן ליה בצינעה כי היכי דלא ליכסיף מיניה ה”ו זה שמו של הקב”ה ז”ח ט”י כ”ל ואם אתה עושה כן הקב”ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה”ב מ”ם פתוחה מ”ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נו”ן כפופה נו”ן פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט ס”ע סמוך עניים ל”א סימנין עשה בתורה וקנה אותה פ’ כפופה פ’ פשוטה פה פתוח פה סתום צד”י כפופה וצד”י פשוטה צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש קו”ף קדוש רי”ש רשע מאי טעמא מהדר אפיה דקו”ף מרי”ש אמר הקדוש ברוך הוא אין אני יכול להסתכל ברשע ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו”ף לגבי רי”ש אמר הקדוש ברוך הוא אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי ומאי טעמא כרעיה דקו”ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל וליעול בהך מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר”ל מ”ד (משלי ג) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעים אותו שי”ן שקר תי”ו אמת מאי טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקא מיליה שיקרא שכיח קושטא לא שכיח ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי ואמת מלבן לבוניה קושטא קאי שיקרא לא קאי א”ת ב”ש אותי תעב אתאוה לו ב”ש בי לא חשק שמי יחול עליו ג”ר גופו טימא ארחם עליו ד”ק דלתותי נעל קרניו לא אגדע עד כאן מדת רשעים אבל מדת צדיקים א”ת ב”ש אם אתה בוש ג”ר ד”ק אם אתה עושה כן גור בדוק ה”ץ ו”ף חציצה הוי בינך לאף ז”ע ח”ס ט”ן ואין אתה מזדעזע מן השטן י”ם כ”ל אמר [שר של] גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לים כל אמר הקב”ה אח”ס בט”ע גי”ף אני חס עליהם מפני שבעטו בגי”ף דכ”ץ דכים הם כנים הם צדיקים הם הל”ק אין לך חלק בהן ומרז”ן ש”ת אמר גיהנם לפניו רבונו של עולם מרי זניני מזרעו של שת א”ל א”ל ב”ם ג”ן ד”ס להיכן אוליכן לגן הדס ה”ע ו”ף אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עיף אנכי ז”ץ ח”ק הללו זרעו של יצחק ט”ר י”ש כ”ת טר יש לי כיתות כיתות של <עובדי כוכבים> {אומות העולם} שאני נותן לך:

דף קד,ב משנה  הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב כתב בדיו בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא רושם על שני כותלי זויות ועל שני לווחי פינקס והן נהגין זה עם זה חייב הכותב על בשרו חייב המסרט על בשרו ר’ אליעזר מחייב חטאת וחכמים פוטרין כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפיקו כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב נתכוון לכתוב חי”ת וכתב ב’ זיינין אחת בארץ ואחת בקורה כתב על ב’ כותלי הבית על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור כתב אות אחת נוטריקון ר’ יהושע בן בתירא מחייב וחכמים פוטרין:

דף קד,ב גמרא  דיו דיותא סם סמא סקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא קנקנתום אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל חרתא דאושכפי:  ובכל דבר שהוא רושם:  לאתויי מאי לאתויי הא דתני רבי חנניא כתבו במי טריא ואפצא כשר תני ר’ חייא כתבו באבק בשחור ובשיחור כשר:  המסרט על בשרו:  תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים {בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שיער נשיא היא כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה}:  כתב אות אחת סמוך לכתב:  מאן תנא אמר רבא בר רב הונא דלא כר’ אליעזר דאי רבי אליעזר האמר אחת על האריג חייב:  כתב על גבי כתב:  מאן תנא א”ר חסדא דלא כרבי יהודה דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי ר’ יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר תנא כתב אות אחת והשלימה לספר ארג חוט אחד והשלימה לבגד חייב מאן תנא אמר רבא בר רב הונא ר’ אליעזר היא דאמר אחת על האריג חייב רב אשי אמר אפילו תימא רבנן להשלים שאני א”ר אמי כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה והתנן כתב על שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור התם מחוסר מעשה דקריבה הכא לא מחוסר מעשה דקריבה תנא הגיה אות אחת חייב השתא כתב אות אחת פטור הגיה אות אחת חייב אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי”ת ועשאו שני זיינין רבא אמר כגון שנטלו לתגו של דל”ת ועשאו רי”ש תנא נתכוין לכתוב אות אחת

דף קה,א גמרא  ועלו בידו שתים חייב והתנן פטור לא קשיא הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני:  כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין:  א”ר יוחנן משום ר’ יוסי בן זימרא מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנא’ (בראשית יז) כי א”ב המו”ן גוים נתתיך אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות ר’ יוחנן דידיה אמר (שמות כ) אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה איכא דאמרי אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה דבי רבי נתן אמרי (במדבר כב) כי יר”ט הדרך לנגדי יראה ראתה נטתה דבי רבי ישמעאל תנא (ויקרא כג) כרמ”ל כר מלא רב אחא בר יעקב אמר (מלכים א ב) והוא קללני קללה נמרצ”ת נוטריקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא ר”נ בר יצחק אמר (בראשית מד) מה נדבר ומה נצטד”ק נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דכים אנחנו קדושים אנחנו:

דף קה,א משנה  הכותב ב’ אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים ר”ג מחייב וחכמים פוטרין:

דף קה,א גמרא  במאי קמיפלגי ר”ג סבר אין ידיעה לחצי שיעור ורבנן סברי יש ידיעה לחצי שיעור: